תפקיד המלכה בכוורת

תפקידה ותהליך התפתחות המלכה

המלכה הוותיקה בכוורת מטילה ביצה מופרת, שיכולה להתפתח לנקבה רגילה או למלכה. במקביל, הפועלות בונות תאים מיוחדים הנקראים גביעונים. במקרה הצורך, הן יבצעו מניפולציה שבסופה ביצה מופרת תופיע בגביעון, אותו הן מגדילות ליצירת תא מיוחד הנקרא מלכון. מלכון זה שונה משאר התאים, בעיקר בגודלו ובצורתו המוארכת, ומאפשר לוולד שבתוכו לגדול בצורה משמעותית יותר מנקבה רגילה.

התזונה הייחודית של המלכה

בניגוד לנקבות הפועלות, המלכה העתידית ניזונה לאורך כל שלב התפתחותה ממזון מלכות – דיאטה ייחודית ועשירה בנוטריאנטים, המיוצרת בבלוטות שעל גופן של הפועלות. מזון זה משפיע על ההתפתחות המורפולוגית של הוולד, ומאפשר לו להפוך לפורה ולגדול בצורה משמעותית בהשוואה לאחיותיו הפועלות.

במשך חמישה עד שישה ימים, הוולד ניזון מהדיאטה האקסקלוסיבית הזו, שבשילוב עם גודל המלכון, מאפשרים לו להפוך למלכה.

שלב הגולם והמטמורפוזה

לאחר כחמישה ימים, כשהוולד המיועד למלכה מגיע למלוא גודלו, הפועלות חותמות את המלכון. בשלב זה, הוולד נכנס לשלב הגולם (pupa), שבו מתרחשת טרנספורמציה מרהיבה הנמשכת שבעה עד שמונה ימים.

במהלך המטמורפוזה, הוולד עובר שינוי מלא – מזחל למלכה בוגרת. 

במהלך שלב זה, מתפתחים איברי הרבייה של המלכה, שהם אחד המאפיינים הפיזיים הייחודיים לה. עם השלמת שינוי הצורה, המלכה הצעירה פורצת את דרכה אל מחוץ לתא באמצעות לעיסת דפנותיו. כשהיא מגיחה אל הכוורת, היא מתקבלת בציפייה ובהתרגשות על ידי הנחיל – שכן ההצלחה שלה היא הצלחת הנחיל.

המלכה הצעירה בכוורת

בכל כוורת יש לרוב מלכה אחת, אך לעיתים נדירות ניתן למצוא שתי מלכות – אם ובתה – החיות זו לצד זו. עם זאת, תופעה זו נדירה ואינה נידונה כאן.

בימים הראשונים לחייה, המלכה הצעירה משוטטת על חלות הדבש ומחפשת אחר אחיותיה המלכות שטרם נולדו, במטרה לחסל אותן. כאשר היא מוצאת מלכון חתום, היא מכרסמת חור בצידו ומשתמשת בעוקץ שלה כדי להרוג את אחותה שטרם בקעה.

 מאבק בין מלכות צעירות

אם שתי מלכות נולדות בו-זמנית, מתרחש קרב על החיים ועל המוות. המלכות הצעירות מצפירות זו לזו בצלילים המזכירים שופר, או תקיעה בחצוצרה, הכרזה על נוכחותן. הקרב מסתיים בניצחונה של אחת בלבד, והיא הופכת למלכה השולטת. דרך זו מבטיחה שהמלכה החזקה ביותר תמלוך על הכוורת.

ישנן סברות כי הצפירה הקטנה שהמלכה משמיעה עוזרת לה לזהות מלכונים נוספים בכוורת.

מעוף הכלולות ותפקידה המופרית של המלכה

יומיים לאחר בקיעתה יוצאת המלכה לראשונה מהכוורת למעוף התמצאות, בו היא מכירה את סביבתה החיצונית. בין שלושה ימים לשבועיים לאחר בקיעתה, בהתאם לתנאי מזג האוויר, יוצאת המלכה למעוף הכלולות – תהליך ההזדווגות שלה.

במהלך מעוף הכלולות, המלכה מתרחקת מספר קילומטרים מהכוורת, במטרה להבטיח הזדווגות עם זכרים מכוורות אחרות. באמצעות פרומונים שמפרישים הזכרים, היא מוצאת "ענן זכרים" – ריכוז זכרים הממתינים להזדווגות. המלכה מזדווגת עם מספר זכרים ומחזירה לכוורת זרע המספיק לכל ימי חייה, הנמשכים כשלוש שנים.

 החומר המלכתי והשפעתו על הכוורת

לפני מעוף הכלולות, הפועלות אינן מזהות את המלכה, ככל הנראה עקב הפרשת כמות נמוכה של פרומונים. כמות ועוצמת הפרומון המצביע על נוכחות מלכה קשור באופן ישיר למספר תאי הזרע המוחזקים בגופה. לאחר חזרתה ממעוף הכלולות כמלכה מופרית, היא מוקפת בפמליית דבורים הדואגות לכל צרכיה.
המלכה מפרישה חומר מיוחד הנקרא "חומר מלכתי" מבלוטות הנמצאות בלסתותיה. חומר זה מופץ על גופה ונאסף על ידי פמליית הדבורים, המעבירה אותו במהירות לשאר הדבורים בכוורת. החומר המלכתי ממלא שני תפקידים מרכזיים:

הוא פועל כחומר מעקר, המונע את התפתחות איברי הרבייה של הנקבות ומבטיח שלא יתרחשו הטלות בלתי מבוקרות של ביצים זכרים.

הוא מסמן את נוכחותה של המלכה בכוורת.

איך מזהים את המלכה בכוורת

המלכה היא הדבורה הגדולה ביותר בכוורת, וגופה ארוך ומחודד בהשוואה לפועלות ולזכרים. צבעה לעיתים כהה יותר או בוהק יותר, והיא נעה באיטיות יחסית. סביב המלכה תמצא לרוב פמליית דבורים שמטפלות בה ומאכילות אותה, מה שמקל על זיהויה. בנוסף, היא נוטה להימצא במרכז הכוורת, במיוחד באזורים בהם מוטלות ביצים.