מזיקים, מחלות ודרכי התמודדות לדבורים בכוורת

מזיקים, מחלות ודרכי התמודדות

דבוראים מתמודדים עם מזיקים כבר מאות שנים. אריסטו תיאר מספר בעיות איתן מתמודד נחיל דבורים וסבר כי מקורן בנקטר או פולן מזוהמים או בהשפעה של שנת בצורת. מאז למדנו להכיר טוב יותר את המזיקים ואת דרכי ההתמודדות איתם.

המפתח להגנה על מושבות דבורי הדבש מפני מחלות מזיקות, טפילים ומזיקים אחרים הוא היכולת לזהות בעיות מוקדם. ע"י תחזוקה שוטפת (פתיחת הכוורת אחת לשלושה שבועות) ניתן למנוע כמעט לחלוטין בעיות שונות, ובכך לשמור על הנחיל שלנו בריא ומשגשג. בנוסף, וחשוב לא פחות, נוכל לשמור גם על נחילים של מגדלים אחרים סביבנו.

במושבת דבורי דבש בריאה ישנם שלושה סוגים נפרדים של פרטים: מלכה, פועלת וזכר.
כידוע, המלכה היא פרט חשוב במיוחד במושבה, מכיוון שהיא הנקבה היחידה המתרבה באופן פעיל ובדרך כלל היא זו המטילה את כל הביצים.
הטלה בריאה תתאפיין באיטום אחיד בצבע חום ללא בליטות וחורים, עם כמה תאים בודדים ללא איטום. תאים אלה עשויים להכיל ביצים, זחלים, צוף או אבקה.
בנוסף, כאשר אנו פותחים את הכוורת חשוב שנהיה מסוגלים לזהות שלבי גדילה בריאים של הוולדות- זחלים בריאים של פועלות, מלכה וגם זכרים יופיעו בצבע לבן פנינה ויראו נחים בתא בצורת "C" .

אקרית הוורואה –
ככל הנראה המזיק והבעיה הגדולה ביותר של דבורת הדבש, הוורואה נפוץ כמעט בכל העולם.
הוא ניזון משומן של דבורים בוגרות, זחלים וגלמים וגורם למוטציות המתבטאות לרוב בכנפיים מעוותות. אם לא יטופל, מזיק זה יחסל נחיל לחלוטין.
הטיפולים הנפוצים כיום כוללים טיפול בחומר ההדברה הכימי המיטראז, מקלות טימול ( החומר הפעיל בטימין ), חומצה אוקסלית והדברה טבעית באמצעות שימוש בזוטעקרב, פרוק רגליים קטן החי בסמיכות לכוורת וניזון מאקרית הוורואה.

זבוב הבראולה-
הידוע בכינויו כינת הדבורים, הוא למעשה זבוב חסר כנפיים. הבוגרים קטנים (קטנים מעט מראש סיכה) וצבעם חום אדמדם. הם בדר"כ יימצאו על המלכות עצמן ויאכלו מזון שמגיע למלכה.
כוורת הדבורים בדר"כ יודעת להשתלט על מזיק זה אך הוא עלול לעשות נזק ממשי לכוורת. צורת הטיפול המסורתית אשר היתה נהוגה בעבר כללה נשיפה של עשן טבאקו על המלכה עד לנפילה של זבובי הבראולה ממנה.

עש הדונג-
זחלים של עש הדונג גורמים נזק ניכר לשעוות הדבורים ולמבנה הכוורת.
בטבע, עש הדונג בעצם עוזר לכוורת שכן הוא בדר"כ יגיע לכוורת שכבר ננטשו ויאכל את החלות הישנות, כך שנחיל חדש שיגיע יוכל להתחיל מאפס ולבנות לעצמו כוורת חדשה. עם זאת, בכוורת ביתית יש לשים לב ולפקח. אוכלוסיית הדבורים יודעת לרוב לטפל במזיק אך אם יישארו חלות ללא שימוש, העש יוכל "לחגוג" ולפגוע באותן חלות.
דרכי ההתמודדות כוללות, בין היתר, שמירת החלות בקירור ושימוש בזוטעקרב היעיל, אשר טורף בנוסף לוורואה גם את זחלי עש הדונג.

מחלת וולד אמריקאי-
מחלה מגפתית. ניתן לזהות וולדות בצורת פסיפס לא אחיד, איטום תאים נגועים אשר משנה את צבעו, שקוע או קרוע, ריקבון בגולם אשר מתאפיין בצבע חום ובאלסטיות מסויימת של הגולם ועוד. המחלה פורצת בעיקר בחודשי הקיץ וגורמת להיחלשות או לחיסול הכוורת. עם זאת, המחלה אינה נפוצה מאוד.
בתעשייה ממליצים על שימוש בחומרים אנטיביוטיים לטיפול בכוורת. אנחנו נמליץ על תכשירי מנע טבעיים שיחזקו את המערכת החיסונית של הדבורים.

צרעה מזרחית-
הצרעה המזרחית, הידועה גם כ"דבור", היא מזיק אימתני המופיע בחודשי הקיץ ועלול להשמיד כוורת שאינה מוכנה אליו. בשלב הראשון נראה צרעות החגות בפתח הכוורת ותופסות דבורים בודדות, אך עם היחלשות הנחיל והתחזקות הצרעות אנו נראה פלישה מלאה לתוך הכוורת וחיסול מוחלט של הנחיל.
דרכי ההתמודדות כוללות לרוב הקטנה של פתח הכוורת על מנת למנוע מהצרעות להכנס, הכנת מלכודות בעזרתן נתפוס אותן טרם הכניסה ועד לפתרון הדרסטי ביותר- מציאת נחיל הצרעות והרעלתו/ השמדתו.

צרעה גרמנית-
מסתובבת בסביבת הכוורת בדר"כ בשביל הדבש, אך לפעמים אפשר לראות אותם מתעופפים עם דבורה חסרת מזל. בדרך כלל גם כוורת חלשה תדע איך להתמודד איתן לבד.

גיריות ויונקים גדולים-
יונקים מהווים איום רציני על כוורות דבורים משום שהם גורמים נזק רב לכוורות ולציוד. לרוב, הם יבקרו במכוורות בלילה וירסקו את הכוורות על מנת לאכול זחלים ודבש. ברגע שגיריות הדבש מאתרות מכוורת, הן חוזרות אליה שוב ושוב. ניתן להניח אבן גדולה על גג הכוורת בכדי למנוע את הפיכתה על ידי היונק ונזק רב.

היה מעניין? שתפו את הפוסט-

שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp