המדריך העונתי לדבוראי בישראל
בהתאם למחזורי מזג האוויר, הפריחות והפעילות המקומית של הדבורים בארץ.
מדריך זה נועד לספק מתווה עבודה עונתי לדבוראי בישראל, בהתאם למחזורי מזג האוויר, הפריחה והתפתחות הדבורים בארץ.
הוא מבוסס על ניסיון שטח של דבוראים מקומיים, ומתמקד בעקרונות מעשיים בלבד: מה עושים, מתי ולמה.
15 בנובמבר – 15 בפברואר
בעונה זו אין צוף ואין אבקה, הדבורים מתכנסות פנימה לשמירת חום.
המטרה שלך היא לסייע להן לעבור את החורף בצמצום אנרגטי ובמינימום הפרעה.
מה עושים:
מיקום הכוורת:
מתחת לעץ נשיר, מוגבהת מהקרקע ובשיפוע קל למניעת חדירת מים. לא לכיוון צפון־מערב.
פתחים:
לצמצם את פתח הכניסה – מעבר של כמה דבורים בלבד. זה שומר על חום פנימי ומונע חדירת רוח וקור.
בידוד וצמצום:
הסרת חלות ריקות והחלפה בלוחות בידוד (קלקר, עץ, או יריעת אלומיניום מבודד). ניתן גם לבודד מבחוץ או בצבע טרמי.
מצב אידיאלי:
6 חלות ולד ו־4 חלות דבש. לא פחות משתי חלות דבש מלאות.
האכלה:
רק אם חסר דבש.
תמיסה ביחס 1:2 (סוכר סלק ומים רותחים), עם חופן קמומיל יבש, טיפת למון גראס ופקק חומץ.
לשפוך 3 ליטר תמיסה בבת אחת, לחזור על הפעולה שלוש פעמים כל שלושה ימים.
אם לאחר 3 ימים נותר נוזל בכוורת – זה תמרור אזהרה! לבדוק אם יש מלכה, ולד או חולשה.
להשתמש במאכלה פנימית (2.5 ליטר).
בדיקות:
לפתוח את הכוורת אחת לשלושה שבועות בלבד, ורק ביום חמים (מעל 18°). לבדוק קיום מלכה, ולד והטלה.
צריכת דבש:
בשבועות קרים במיוחד הדבורים צורכות עד 2–3 חלות דבש.
אזורים חמים:
לעיתים יש דבש חורפי – ניתן לרדות במידה ויש עודף.
סוף חורף (אמצע–סוף פברואר):
עם התחממות והתחלת ההטלה, לבצע טיפול ראשון נגד וורואה לפני האביב.
לא עושים:
15 בפברואר – 15 במאי
עונת הצמיחה וההתרחבות של הכוורת – הדבורים פעילות, המלכה מטילה בעוצמה, ויש סיכון גבוה להתנחלות.
מה עושים:
פתחים:
עד אמצע האביב להשאיר את הפתח מצומצם, בהמשך לפתוח בהדרגה.
ריווח:
איכלוס 5–6 חלות → להוסיף חלה בנויה במרכז.
איכלוס 7–9 → לרווח חלות בנויוֹת לסירוגין.
ריווח מוקדם מדי מעודד התנחלות, מאוחר מדי מעכב את הכוורת – פעלו לפי מצב האיכלוס, לא לפי תאריך.
בדיקת מזון:
לודא תמיד מלאי דבש זמין.
קומה שנייה:
באיכלוס 9–10 – להוסיף קומה שנייה. להעביר אליה 3 חלות ולד ולהחליף אותן בחלות ריקות חדשות.
לא להשתמש ברשת הנימן כדי לא לעורר נטייה להתנחלות.
מניעת התנחלות:
לבדוק כל 10–14 יום.
לחסל מלכונים בצידי חלות.
אם מופיעים מלכוני חירום במרכז – להשאיר שלושה בלבד.
לודא שיש מקום, מזון ואוורור.
להציב ארגז פיתיון סמוך לכוורות.
פיצול יזום:
מומלץ באפריל, כשהזכרים בשלים.
רדייה:
בקומה שלישית להניח רשת נימן, וכשמתמלא – לרדות. לשמור חלות דבש איכותיות במקפיא לחורף.
סוף האביב:
מאמצע מאי אין פריחה. להשאיר לפחות 4 חלות דבש בכוורת.
תקופת מעבר ללא פריחה: 15 במאי – 10 ביוני
חלון קצר של עצבנות וחוסר יציבות לפני הקיץ.
אופי הכוורת: הדבורים עצבניות, לא להפריע. אין לבצע פיצולים ואין להזיז כוורות.
מה עושים:
מניעת מזיקים:
למקם מלכודות לצרעות מזרחיות.
מעקב:
לבדוק מלאי דבש; להאכיל במידת הצורך.
פתחים:
אין צורך לצמצם פתחים.
שוד:
לשמור על איזון אוכלוסייה ומזון – הדבורים מגוננות יותר.
10 ביוני – 15 ביולי
עונת אגירה פעילה. אין חשש להתנחלות, הדבורים רגועות ומרכזות מאמץ באגירת צוף.
מה עושים:
הורדת קומה:
אם הכוורת על שלוש קומות – להוריד ל־2. אם על 2 – להשאיר כך.
צוף:
עונת אגירה משמעותית.
רדייה:
ניתן לרדות בקיץ. לודא שהדבש מבושל (לחות נמוכה). לאחסן בצד 2 – 4 חלות מלאות לחורף.
מים ואוורור:
מקור מים קבוע ופתחי אוורור פתוחים.
בדיקות:
אחת ל־3 שבועות, בעיקר בקומת האם.
מניעת עקה:
לודא שהכוורת לא צפופה מדי; תנאים מיטביים ימנעו התנחלות מאוחרת.
15 ביולי – 15 בספטמבר
תקופה קשה – חום גבוה, מזיקים מרובים ואין פריחה.
אופי העונה: הדבורים מותשות, הצרעות מתרבות והכוורת עלולה להיחלש.
מה עושים:
צמצום:
לצמצם את פתח הכניסה בכוורות חלשות בלבד.
טיפול בוורואה:
לבצע טיפול יזום, לחזור עליו אחרי שבועיים.
הורדת קומה:
לצמצם נפח – מניעת עש הדונג.
שמירה על דבש:
להשאיר לפחות שתי חלות דבש.
מזיקים:
טיפול בצרעות, נמלי אש, וורואה.
מעקב אחרי עקה:
ירידה באוכלוסייה או נטישה מחייבת פעולה מיידית.
15 בספטמבר – 15 בנובמבר
“האביב הקטן” – פריחות מחודשות, אגירה חזקה והמלכת מלכות חדשות.
מה עושים:
אגירה:
לודא מקום – ניתן להוסיף חצי קומה עם חלות בנויות.
פיצול:
מתאים לכוורות חזקות עם דבש ופולן.
רדייה:
רדייה סתווית מותרת, אך להשאיר מספיק דבש לחורף.
פתחים:
לצמצם שוב את פתח הכוורת לקראת החורף.
הכנה לחורף:
שימון כוורות לא צבועות – שמן טאנג / פשתן טבעי / אגוז מלך.
לודא איוורור, יובש והגנה ממזיקים.
בדיקת איכלוס:
לודא חוזק ופעילות לפני החורף.
נספח מקצועי
טיפולי וורואה
סוף חורף (פברואר): טיפול ראשון לפני פריחת האביב.
סוף קיץ (אוגוסט): טיפול שני לאחר רדייה ולפני הסתיו.
יש להחליף סוג טיפול מדי עונה כדי למנוע עמידות.
חומרים מקובלים: טימול, אמיטרז, חומצה אוקסלית (כאשר אין ולד).
מומלץ לבצע בדיקת נגיעות אחת לחודשיים (“צנצנת סוכר”).
אין לטפל בחורף אלא במקרה של נגיעות חריגה מאוד.
ניהול מזון ודבש
מינימום חלות דבש:
חורף: 2 חלות | אביב: 4 חלות | קיץ: חלה אחת לכל 3 חלות ולד
בדיקה מהירה: הרמה קלה של הכוורת מאחור מאפשרת לזהות חוסר דבש בלי לפתוח.
כדאי לתכנן האכלה בהתאם לעומס הדבורים ולמזג האוויר.
אין להאכיל מעבר לצריכה, עודף סוכר מושך מזיקים ומפריע לאגירה טבעית.
תיעוד וניהול כוורות
יש לרשום בכל ביקור: תאריך, מזג אוויר, מצב מלכה, מספר חלות ולד ודבש, נוכחות מזיקים.
מומלץ להדביק מדבקה על המכסה עם תאריך אחרון של טיפול, האכלה או פיצול.
תיעוד עקבי מאפשר לזהות מוקדם חולשה או שינוי בדפוסי הטלה.
תחזוקה כללית
יש לנקות עשבייה סביב הכוורת.
יש לוודא יציבות מעמד ופתח כניסה חופשי.
מומלץ לבדוק אחת לשנה את צבע או שמן ההגנה החיצוני.
אין להשאיר חלות ריקות או ציוד פתוח, הן מושכות עש ודבורים זרות.
תפיסת העבודה עם הדבורים
הדבורה איננה כלי ייצור אלא יצור הפועל בהרמוניה.
התפקיד אינו לנהל אלא לכוון.
ככל שמפריעים פחות רואים יותר.
הדבוראי או הדבוראית המיומנים הם אלו שיודעים מתי לא לפתוח.